מה עושים כשאין לנו מושג על מה ליצור את פיסת התוכן הבאה שלנו? מאיפה מביאים את זה? ואיך הופכים את כל העניין לאחד הערוצים היותר מעניינים באינסטגרם? ועוד בלי להשקיע בזה תקציבי עתק וגרפיקאים ווידאו וכל שאר ירקות? את זה צריך לשאול את הצלם ברנדון סטנטון.
ניו יורק סיטי היא עיר שמפוצצת באנשים. כל כך הרבה אנשים עד שקשה לשים לב מי הולך מולך ברחוב. כל כך הרבה אנשים שכל כך קל להתעלם מזה שכל אדם שם מכיל סיפור. וזה בדיוק הסיבה שבגללה ברנדון סטנטון לא היה צריך להמציא תוכן חדש בכל פרסום. התוכן היה סביבו.
מה שהוא עשה היה פשוט גאוני. הוא חיפש אנשים שעניינו אותו במבט ראשון. אנשים, שרובנו לא היינו עוצרים להסתכל עליהם פעמיים. ואז, הוא פתח איתם שיחה. חשדניים ככל שהיו, זה נדיר לפגוש מישהו שבאמת מתעניין בנו. ושם בדיוק, הם נפתחו בפניו והנה – תוכן מרתק ואנושי.
הוא צילם את האנשים והעלה את התמונות לאינסטגרם (אחר כך רוכזו גם בספר) בתוספת חלקים מהסיפור האישי שלהם. ופתאום, האנשים של ניו יורק כבר לא היו שקופים. ולא רק זה, פתאום התחילו גם לשלוח אליו סיפורים אישיים על אנשי ניו יורק נוספים ששווה להכיר את הסיפור האישי שלהם.
ומה הרוויח סטנטון מכל העניין, אתם שואלים? ערוץ עם 12 מיליון עוקבים, יותר מ-5,500 פוסטים, רב מכר שמכיל את התמונות שצילם על אנשי ניו יורק ואפילו זכה בטייטל "אחד מ-30 האנשים מתחת לגיל 30 שמשנים את העולם" של מגזין טיים. בקטנה.
זה הערוץ אם מסקרן אתכם: https://www.instagram.com/humansofny/
מה אנחנו יכולים לקחת מזה לעסק שלנו?
לפעמים, אנחנו נעולים מדי במחשבות על העסק שלנו. איך להציג את המוצרים שלנו אחרת. אילו הנחות, הגרלות או קמפיינים אפשר להעלות עכשיו. ומה שאנחנו שוכחים לעשות זה לעצור רגע ולהסתכל על כל השאר:
האם יש לנו עובדים עם סיפור מעניין? האם יש לנו לקוחות עם סיפור מעניין? האם יש לנו שכנים עם סיפור מעניין? האם משהו קורה בעסק שלנו שהוא לא הדבר המרכזי בו ועשוי להיות מעניין? והופ, פתאום יש תוכן. תוכן שעשוי להיות משמעותית אנושי, מרגש ומרתק מלדבר שוב על העסק שלנו.
ומה? לא למכור? בטח שכן. רק שלא חייבים בכוח וכל הזמן. לפעמים הקהל שלנו רוצה להתחבר אלינו אנושית. לא כעסק. כבני אדם. להכיר את האנשים שעובדים בעסק. להכיר לקוחות אחרים. וזה, הופך אותנו להרבה יותר.